<h1>ראבי"ה סימן שי"ט</h1>
<h2>דף קמב.</h2>
מטלטלין תרומה טמאה עם הטהורה ועם החולין. אמר רב חסדא לא שנו אלא שהטהורה למטה [וטמאה למעלה] אבל טהורה למעלה וטמאה למטה שקיל ליה לטהורה ושביק לטמאה. והני מילי בצריך לגופה של טהורה, אבל אם היה צריך למקומו בין כך ובין כך מטלטלין זה עם זה. וכי טהורה למטה נמי לישדינהו ולנקיטינהו אמר רבי אלעי בפירות המיטנפין. [קמ"ב ע"ב] וכן מעות שעל הכר נוער את הכר והן נופלות. והני מילי בשוכח, וכגון שלצורך גופו, אבל לצורך מקומו מטלטלין ועודן עליו. ואם הניחן על דעת שלא ליטלן בשבת נעשה בסיס לדבר האיסור ואפילו לצורך מקומו אסור. ואפילו לנערו אסור, דהא [אנוער] מפליג בין שוכח למניח, ואשוכח קאי רבי יוחנן לפלוגי בין צורך גופו בין לצורך מקומו. וכן המניח נר לפני ארון הקודש דינו כיוצא בזה שאסור להזיזו כדי שיעמדו שם כהנים לברך. וכן קבלתי מרבינו אבא ומרי, וכדפירשתי בפרק כירה. ומשום כיבוי לא גזרינן בו טלטול, כדאיתא סוף פרק כירה [מ"ו ע"ב]. רבי יהודה אומר מעלין את המדומע באחד ומאה. פירשתי ב[יבמות].
